אני כבר ילדה גדולה, וזו לא דיאטה ראשונה, ולצערי, לבטח גם לא האחרונה, שעשיתי ואעשה בחיי. ברור לי שביקורים תכופים בחדר כושר, עם או בלי הזעה מרובה (ולא, אני לא מאלו שבאות לעשות דאווינים, לראות ולהראות במכון), אינם מספיקים לצורך ירידה במשקל, בטח שלא במצב הרזיה של 5 קילוגרמים מיותרים.
אז כן, קראתם נכון, 5 ק"ג הם מה שמפרידים כרע ביני לבין האושר לעטוף את עצמי ב בגד ים ביקיני ולקפוץ לבריכה העירונית. אה, וגם לובן גופי המסנוור, אבל זה כבר סיפור אחר.
בניגוד לדיאטה קודמת, אז השלתי 17 ק"ג, הפעם אני לא סותמת את הפה. מכוון שהפנמתי כי הרעבה עצמית לא תגרום לי אמנם להיות חולת אנורקסיה אפוא, אך תגרום לי להעלות את כל מה שהורדתי+ ריבים ו פיצויים תוך חודשיים שלושה.
ברור לי ששמירה על תזונה בשילוב עושר גופני הם המתכון המנצח, ואת הקילוגרם המיותר שהוספתי לאחר חודשיים וחצי של פעילות גופנית של עבודה קשה, הייתי חוסכת מעצמי, לולא חגגתי בשבועות, במשך שבועות...
אבל היי, זו אני. אולי בגילי המופלג (אוטוטו יום הולדת, בוא לא נדבר על זה) הגיע הזמן שאקבל את עצמי (אנסה) לחבק את עצמי ולדעת שאכילה מופרזת היא אחת ממגבלותיי, הגם מעלותיי, שכן, אין עליי בבילויים קולינריים...
המממ לא, המטרה ברורה: הרזיה מדורגת וחיוך רחב לרגל יום הולדתי הממשמש ובא.
נתראה בבקיני : )
הדבר הכי נכון שמצאתי, באופן אישי, זה שילוב בין אימון קבוצתי דינאמי לבין דיאטה נוקשה ביום יום ופעם אחת בשבוע להתפרק ולאכול מה שאני רוצה :)
השבמחק