אמנם יום חמישי, הגיע סופ"ש, אבל הוא לא מסמל טובות. יש לי שני אירועים הערב ומחר, וכל אחד מצריך שמלה שונה, היות ומדובר באותם אורחים. מעבר לכך מדובר בהוצאה כלכלית גדולה ובהפרעה מסיבית וסיבה מצדקת לכשל דיאטה שבועי, כי גם אם לא אוכל, לא ביקרתי בחדר כושר כל השבוע.
מחר עוד יום הולדת, שבת אצל אמא- הליך הרזיה כושל לכל הדעות, אבל אמא יש רק אחת, ויום הולדת לחצי דוד היחיד שלי חייבים לכבד בנוכחות מלאה.
מעבר לכך נגמר גם החודש, ובמהלך הכנת הדוחות אני נתקלת בנפילות חוזרות ונשנות של גוגל. אולי מי שלא מבין מה זה קידום אתרים לא יפנים את המשקל של גוגל ביום עבדה רגיל, ובפרט- סוף חודש, אבל לי זה פוגע ביעדים. עוד סיבה להשמין.
נוסיף על כך את המריבה עם הבן זוג שגרמה לי להתחזר על כל מה שלא זז אתמול במקרר, וכמובן נגמרה בחיסול חצי קופסת גלידה ושינה מוקדמת במיוחד (דווקא על זה אני פחות מצטערת).
אוי, הייאוש. התסכול. הקנאה. הלחץ. הייאוש.... וחוזר חלילה. לא מצליחה להסתכל על שום דבר באור חיוב כרגע, ואני יודעת שיש הרבה אנשים מסכנים בעולם, רובם מרוכזים בתחנה המרכזית הישנה של תל אביב. בחיי.
כל כך חיכיתי ל"לילה לבן" החל הערב, חשבתי שנפגש כמה חברים ונפזז ברחובות העיר עד השעות הקטנות של הלילה (12:30), אבל מישהי הייתה צריכה להזמין אותי לאירוע בדרום הארץ, כאילו רק להשתתף בשמחתה על הורות חדשה היה בראש מעייני. (הייאוש, הקנאה, התסכול...)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה